בתיה גרוסברד

"האמנות המודרנית קשורה לאישיות האדם, שבמשך שנותיו סופג ומפנים קווים, צורות וצבעים.
לבטא ציור - לא קל, אך בהיות רגישות - זה פורץ.
בציורי האקוורל שלי - העשייה מאד ספונטנית. את הצבע אני ממש 'מרביצה' - הצבע סמיך,
בלתי שקוף, כשהשטחים הנותרים ומתהווים בין הצורות מעניקים מימד של'שקיפות. הצורות שלי
בדרך כלל הינן גדולות, שלמות, מוחלטות, כשקווי הפסטל מעדנים ומקשרים בין הצורות - גושים.
זוהי מעין ריקמה, שאיננה מתווה תמונה לשמה, אלא ביטוי שלי ושייכות לשפה האמנות.
אמנות איננה בהכרח יפה - תרומתה בעצם ביטוייה,כשרגישות, מחשבה, נסיון מעמיקים את
היצירה ומביאים עמם סיפוק."
בתיה גרוסברד. דצמבר 1961

* "בניסיון סיווג אמן, יהיה מי שיהיה, ב'מציאה' מקומו בקונסטלציה אמנותית, בכל ארץ שהיא,
צצות תמיד מחשבות כלליות יותר, בסיסיות על ישותהשל אמנות במקום ורגע מסויימים. נסיוןשכזה
מחייב מבט מקיף ככל האפשר והתחשבות בגורמים רבים, היוצרים אקלים אמנותי לא רק בתחום
גיאוגרפי מצומצם. אך מעל לכל נשאלת שאלה אחת, החשובה ביותר, עליה אסור לפסוח: מהו המדד
לפיו יש לנתח ולשפוט את הבעיות הסבוכות? - על הצייר להיות כן עם עצמו, וזהו תנאי ראשוני
במעלה.
האמן חייב לחפש (ולמצוא) דרך משלו כביטוי לחוויה, חזונו האמנותי חייב למצוא צורת, ושיטת
טכנית הולמה. מעשה ידיו חייב לעורר חוויה אצל המסתכל.
אמנותה של בתיה גרוסברד מכילה תוכן רוחני ולשון חיצונית - שפה ההולמת אותה ובכך אמנותה
טובה דיה כדי לסווגה לשורות אמנים טובים היוצרים בכנות, והנאמנים לעצמם."
נ. תדמור
(מתוך קטלוג מוזיאון חיפה 1972)